חזרתי לפני כמה ימים מוינה. נסעתי לחגוג יום הולדת לבן זוגי ולהופעה של הקיור. אם יש מקום בו אני יכולה לחוות אושר טהור זה בהופעה חיה של להקה אהובה או אמן מוערץ. החוויה של מוסיקה לייב היא פסגת האושר עבורי. אולם מלא אנשים, אנרגיה מחשמלת, בירה טעימה, ציפיה והתרגשות… אלו רגשות שאני חייבת אותם על מנת לנשום, לא פחות ולא יותר. הרי, מה הם החיים? רגעי אושר בתוך הסטרס התמידי במציאות העכשווית. כל רגע כזה הוא מתנה וחייבים לזהות אותו ולהיות במודעות ובריכוז מוחלט מול הרגעים הללו.

השנה יצא לי לנסוע שלוש פעמים לאירופה: למנורקה, בספרד לחופשת בטן-גב משפחתית. לבודפשט לסופש ארוך ורומנטי וגם לוינה לחגיגות הפרטיות שלנו…אהה אירופה הקלאסית! אדריכלות יפה וקוהרנטית, רחובות רחבים, תרבות, שקט, איפוק, ניקיון, מזג האוויר וגם אופנה. ברחובות אירופה ניתן לראות את כל הטרנדים העונתיים בבת אחת. וגם הסגנון הכללי שהשתנה מאוד לאחר הפנדמיה.

:מה רואים ברחוב האירופי

כולם מתלבשים יפה, גם בנים וגם בנות…ולכל מקום

הגבר החדש הוא טיפה נשי,אין זקנים היפסטריים, אין שיערות על הגוף, לא הורגים את עצמם בחדר כושר ויודעים להרכיב אאוטפיט מדהים המתאים למבנה גוף שלהם. אני בעד

את חייבת תיק של מעצב על וסניקרס מגניבים. זהו, בלי זה, את לא אין. יש תורים ארוכים לחנויות של שאנל, דיור, פראדה, בלנסיאגה…מאיפה לילדים הללו יש כסף לרכוש פרטי יוקרה? אין לי מושג, אבל זה קורה

יש זוגות שמתאימים אאוטפיטים…זה טיפה משונה אבל גם קצת חמוד

הבגדים הם אוברסייז, נוחים, יוקרתיים ונעימים

אין על היפניות בהרכבת לוקים מדהימים, שעולים הון

מצד אחד הצבע החום בכל הגוונים. מצד שני, צבעים של אבני חן בולטים ומרשימים

סניקרס, סניקרס, מעילים גדולים וארוכים מקשמיר ועוד פעם סניקרס

השיער חלק וארוך

   🙂 אין ילדים בוינה

מזג האוויר החורפי נראה טוב על האנשים

להופעות לובשים שחור ואיפור כבד. קלאסיקה… רוק אנד רול בייבי